עד גיל 3 לא רציתי ללכת לגן, כבר אז אהבתי להיות לבד.
הסבר אחר- כבר אז פחדתי להיות יחד.

גם ככה לא אכפת לך. את לא בונה על חתונה.
יושבת בפינה ולא אכפת לך, חיים שלמים. לא אכפת.

עוסקת בהעברה של נכסים מידיים ציבוריות לפרטיות, אצלך זה היה
הפוך.
איפה היית היום, במה היית עוסקת לו.
התלוננתי על העשייה המיותרת, הארציות, הסכמת איתי,ראוי שנחיה
אחרת.
פתאום יש לי זגוגיות ומטושטש לי, את מבינה, ראוי שנחיה.
מה היו התכניות ההן שלי שהתרגשת מהן עבורי, מה ציירת בימים
ההם. פחדתי לדרוך קרוב.
לא ברור מה אני עושה עכשיו. לעזאזל עם זה. את היית אומרת שגם
זה בסדר, ואחר כך אפשר לשנות ויש זמן. ואין זמן. לא היה.