ביום שני איבדתי את שפיות דעתי.
כהרגלי בכל יום יצאתי מהבית, חציתי את הכביש ופסעתי לעבר
המכולת.
כהרגלי, קניתי לי שני לבן, שתי לחמניות פרג, עגבניה וגם קילו
אורז שהיה ממש דחוף לי. בסמטי.
פניתי לחזור הביתה והרגשתי שמשהו חסר.
פשפשתי בתיק ונראה שהכל שם. הפלאפון והארנק ומחשב כף היד
וקופסת הסיגריות והמצית, הכל כפי שהוא אמור להיות ובכל זאת,
התחושה שמשהו חסר לא עזבה אותי.
שאלתי את עצמי האם הכלב או החתול הלכו לאיבוד ובמהרה הבנתי
שהתשובה זהה לשאלה אם הזברה או הג'ירפה נעלמו. פשוט אין לי
כאלו.
משהו בכל זאת היה חסר.
בדרך חזרה שמעתי צפירות מכוניות וגידופים של עוברי אורח. או
אז התחלתי להבין מה אבד לי.