דניאל בן הרוש / אימי מכורתי |
אישה אריה.
עד מתי אסבול את שאגותייך
עת את גוררת אותי בשיערי
לעבר המערה החשוכה?
שם מונחים שלדיהם של הקורבנות,
הנה אבא שלי מתפורר-
צועק כבוד ואהבה.
אין חילוץ באופק.
כבר עברה מאה שלמה
ועוד אני מקיצה משנתי בבהלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|