ומה רצינו להגיד
רגע לפני שכיבינו את האור
תמיד יש תחושה
שעוד מעט נחלוף
ולא נשאיר שום זכר
כול אחד מאיתנו
בודק איך לעזוב
ובחשכה
הכול נראה דומה כול כך
רק העצבות שלנו
משתנה כול שנייה
כמו היא מבקשת שנדע
שאין לנו באמת סיכוי
אולי יום אחד נגלה
את התשובה
תביטי איך אנחנו מחכים
שמה שמתפורר
ישאיר לנו משהו לעצמנו
גם בחשכה
אנחנו לא כול כך בטוחים
ומה רצינו להגיד
יכולנו לקום
לגשש את דרכנו
אל המטבח
את היית מכינה קפה
ואני הייתי שואל
אם הערום שלנו מכביד או
שלא נשאר ממנו דבר
ומה את בכלל זוכרת ממני
לפני שהכול יחלוף
הכול כבר נלקח מאיתנו
תביטי, בתמונות שתלויות מולנו
מה רצינו להגיד אז?
את חושבת שידענו
שיום אחד נחלוף בלי סיבה
מביט בך, מה אני רוצה לראות?
כבר מזמן שכחתי
אולי יום אחד זה יחזור
ואז נמצא לנו סיבה
להישאר
בלי שום חשש
אולי נחטוף מכה, אולי נישאר שלמים
רגע לפני שמכבים את האור
כול אחד רוצה לקום ולעזוב
שהשני ידע, כמה עולה האהבה הזאת
ובסוף, מה אנחנו רוצים להגיד?
זו בדיה שעוד נלמד לחיות איתה
כול יום מחדש
עד שנחלוף, כמו שלא היינו מעולם