גם אחרי שנים של אהבה
את גופה לא הכרתי
גם לא מה שהיא ביקשה שאדע
ואני בכלל שוקע
בכול פעם שהיא עומדת מול המראה
לא יודע אם זו הטיפה שנושרת
או מה שהיא מסתירה
יכולתי להשתכר
יכולתי למות לאט
עם מה שאמרתי ועם מה ששתקתי
ומה היא בכלל רצתה ממני?
מרדף אינסופי
אל תוך בליל של מחשבות נטולות כול הבנה
יכולתי להביט אל הים
עם עצמי
ולדמיין איך זה יקרה
לא לחפש אותה, לא אותי
והיא הרי יודעת אחרי שנים של אהבה לא ברורה
שאנחנו לא מה שהיינו אמורים להיות
זו הטרגדיה
שאין לה תשובה
לא הכרתי את גופה
גם את נשמתה לא הכרתי
כאילו היתה סוד
שמבקש להתגלות
ואני בטיפשותי, או חוכמתי
העדפתי לדלג על השלבים האלו
ישר לניתוח
ישר לתמונות ילדות עצובות
ואני מביט בגבה החשוף
בעיניה המתגלות מבעד לשערה הנופל
אלוהים, היא הרי יודעת הכול
איך לשקר ואיך לטפטף אמת
ואני, מה אני יודע?
בורח לה בלילות
מדמיין שאני הקאובוי
שהיא תחכה לו עד שהוא יחזור
מבעד לענני עשן הסיגריות,
לא הכרתי בה דבר
היתה סוד, אולי רצתה להתגלות לאט
ואני שוקע
בכול פעם שהיא מולי
אם הייתי מטפטף את האמת
מה היה נשאר לנו להסתיר?
אחרי שנים של אהבה
היא אומרת, שנעלמת התמימות
הכול נהיה מובן מאליו
עד שכול הדלתות נראות פתוחות
עד שכול הדרכים נראות קצרות
ושוב לא מכיר את גופה
לא פותר את סודה
רק חושב
מה היינו צריכים להיות
אחרי שנים של אהבה |
