יהושע רוזנברג / געגועים |
לקמה זקופה, לזהב דגן,
לשדה חיטים לפני יום קציר
טרם עלות להב החרמש.
הפרי מתגעגע
לפרח מלבלב
לפני שנבל וכמש
טרם חניטה.
הים מתגעגע
אל הנחל שהלך אליו,
אל מעיין מפכה.
מולד הירח מתגעגע
אל לבנה במילואה,
אל אור השמש.
פרפר, שרק יום אחד נותר לו, מתגעגע
לזחל לפני היותו גולם.
זקן בא בימים מתגעגע
לעלומיו שבאו אל סופם,
שחלפו לבלי שוב.
ואני מתגעגע
לבית שאבד,
לחברות לאהבה,
אני מתגעגע
אליך נעמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|