רינת וצלר / תוהו ובוהו |
חלומות שלמים על הריצפה מנופצים.
פרח החיים נובל במהרה,
נאחז בטיפת המים האחרונה.
והעתיד-עומד מאחורי הדלת
וכמעט פורץ את המנעול.
העבר-נשאר בזיכרון
וההווה-כבול.
איננו מצליחים לצעוד קדימה
לצאת מן האנוכיות.
האנוכיות-את האדם השאירה
בעצבות ובבדידות.
ועתה-העת להתבגר.
הרצונות-אינן מיידיות אלא נשאפות.
הווה-רוץ מהר, את המועד אל תאחר,
או שבבכי וביגון תישאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|