|
עולם שלם בתוהומ ובוהו.
חלומות שלמים על הריצפה מנופצים.
פרח החיים נובל במהרה,
נאחז בטיפת המים האחרונה.
והעתיד-עומד מאחורי הדלת
וכמעט פורץ את המנעול.
העבר-נשאר בזיכרון
וההווה-כבול.
איננו מצליחים לצעוד קדימה
לצאת מן האנוכיות.
האנוכיות-את האדם השאירה
בעצבות ובבדידות.
ועתה-העת להתבגר.
הרצונות-אינן מיידיות אלא נשאפות.
הווה-רוץ מהר, את המועד אל תאחר,
או שבבכי וביגון תישאר. |
|
|
תגיד לי, מר
עורך...
למה מצד שמאל,
כשעוצרים שנייה
על הקישור לדף
האחורי, כתוב
ממלכת הסלוגנים,
וכאן למטה, כתוב
ממלכת
הסלוגנין...
מה זה צריך
להיות?
ארטיקרחלב
זעום על כך ששני
השמות כל כך
דומים...
מילא היו משנים
אחד מהם ל"למכלת
הגסולניל", אבל
הם לא עשו את
זה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.