[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יולי ויצמן
/
זכרון אחד

אחר כך נשאר רק שקט.
מין שקט ריק כזה, בלי שום הבטחה או מתיחות
סתם שקט.
ונעלמות כל השניות והדקות והשעות
ונשאר הבלאגן
של תמונות ושירים וספרים עטופים שהשארת על המדף.

כשמישהו מת נשאר תמיד שקט
כזה שמעצבן את אלו שנלחמים כדי שאני אדבר
ואני לא רוצה לדבר
או לבכות, או לאמר את השם שלך בקול רם.
כי השקט הזה הוא שלי וגם שלך
במיוחד שלך.
בזכות השקט הזה שלי, אני יכולה לזכור אותך באמת,
בלילה,
כשהשמים מתחילים להאפיר לקראת הבוקר שיבוא.
ואני חושבת עליך בשעות האלה
ושותקת
כי זה הרי מה שנשאר לעשות מלבד להתגעגע.

כשמישהו מת נשאר תמיד שקט
מין שקט כזה בלי שום הבטחה או מתיחות
סתם שקט.
ונשארות כל השניות והדקות והשעות
ונשאר הבלאגן
של תמונות ושירים וספרים עטופים שהשארת על המדף.

כשמישהו מת נשאר תמיד שקט
כי מתים לא משמיעים שום קול.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בפיג'י יש שלוש
מאות איים שעל
רובם לא דרכה
רגל אנוש
מעולם.

(סתם חשבתי
שתרצו לדעת)


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/01 1:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יולי ויצמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה