מאיה כותבת / קרקסים |
גומעת מיין הנעורים,
נשפכים ממני שיריי
כנהרות איתנים, שגברו על סכרי אבן
עתיקי יומין.
אף כי אבקשם
להיעצר, אף כי אעצום עיניי,
חקוקות בי האותיות.
ודמותו הלעגנית של הכאב
כמלהטטת בשירים ומלווה
בקול שירה מטיל מורא
את הקיפצוצים:
מוות מוזיקלי, פחד פיוטי, בשני קולות, קוראת אליי:
קדימה, מאיה, הצטרפי אל חגיגת הטירוף הגדולה שלך!
ואני נאחזת בכוס היין המר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|