[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה כותבת
/
על הבדידות

הלילה מגיע, הכוכבים נדלקים,
אני נחלצת מבגדיי, ושוכבת עירומה
לנגד עיני האלוהים.
הוא יורד אליי משמיו
(כל אחד צריך אוזן קשבת לפעמים).
אלוהים מתוודה על פאשלות קטנות,
ואני מגיבה בהנהון.
הוא שקט, ונסער, ויחסית לאל
הוא די קטן (טוב,
גם לאלוהים יש מצפון).
ואז הוא מספר, בחוסר חשק, ושקט גמור
על הבדידות.
הוא מספר כמה לבד זה שם, בשמיים,
ואפילו לוחש שהיה רוצה
למות

אבל קשה, יש אחריות, ולא נעים מכל המאמינים,
הדתיים, והחילוניים, והאלה, האחרים.
מה יש, אני שואלת אותו, כל-כך גדול,
כל-כך כל יכול,
ולא יכול לברוא לך כמה חברים?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם חשבת, אל
תדבר, אם דיברת,
אל תבטיח, אם
הבטחת, אל
תכתוב, אם כתבת
אל תחתום, אם
חתמת אל
תתפלא...


גישה פדגוגית זו
תלויה על קיר
משרדו של אחד
המפקחים במשרד
החינוך...


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/8/06 18:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה כותבת

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה