" את הדבר הכי יפה שהיה לי בחיים "
לוחש לאוזן קטנה,
לא הזלת דמעה גם כשנינו ידענו שהתכוונתי לכל מילה קשה.
עם תיק ענק של איש קטן נתת לי ללכת, מתכסה בסדין של אדישות.
רציתי שתסגרי לי את הדלת, העדפת ללכת עם זרים.
עם רק היית מתחננת , היינו לומדים את החיים, עכשיו אנחנו
לומדים, להיות זרים.
כבר לא כואב את היפה שלי, רק את היפה שיכל להיות שלנו.
ישן בלי סדין , אותה אדישות, אני פחדתי יותר . לפחות תמיד תדעי

את הדבר הכי יפה שהיה לי החיים.
אני יודע שגם את חושבת ,מה אם ואיך ,שדונים אבודים מחייכים
לנו.
גופות חמות מתערטלים ,שיער סתור, נשימה חמה . אבק של אהבה.
ביום שנגמר כוכבים החליטו לבכות.
אולי זה היה רק אני.
כשאתה מכווץ עיניים, כוכב אחד יהיה שלך ,יעזור לך לבכות. לפחות
למישהו אכפת.
תמיד אדע מתי אני אוהב, רק כשאני מחליט,
שאת הדבר הכי יפה שהיה לי בחיים.