עוד יום שבת עם מזג האוויר שלא תואם לתאריך ואני עולה לגג
לבדוק את הערסל החדש שאחי קנה בקוסטה ריקה.
אני שם לב שהבורג שמחבר את הערסל לקיר לא נראה אמין, ונתקף
בהרגשת צמרמורת שאנשים מכירים כשהם לא בשליטה מלאה, משהו כמו
לעמוד על צריף של תחנת רכבת קרוב למסילה ולחשוש שמישהו ידחוף
אותך בדיוק לפני שהרכבת מגיעה.
אני מחליט להתעלם מההרגשה ולהמשיך לשכב על הערסל.
לוחץ play, אני רוקד במועדון בלונדון.
לוחץ next, איי ג'מייקה, מדליק לי איזה ג'וינט, מסתכל על
השקיעה ומנסה לאמוד מרחק אל השמש.
כשלפתע רעש מוזר מוציא אותי מהריכוז בשאלה שעניינה אותי ב10-
הדקות האחרונות, איך לאמוד את המרחק, במטרים או בפיט.
זה הבורג הארור ההוא והוא מתקרב במהירות מתגברת אל הגרון שלי.
עכשיו אני יודע איך הרגישו אותם אנשים שעמדו ונדחפו אל הרכבת
מוקדם מהרצוי.
למה לא בנו מספיק ספסלים בתחנה?!