|
הולכת בדרך לא סלולה
והקוצים חודרים לרגליי
מכאיבים את צעדיי
לפניי השמש עוד עולה
מסתתרת בלילותיי
גם כשלבי אומר לי די
עזבתי את ביתי של אז
הזיכרונות בתוך התיק
רוצה לזרוק אותו עכשיו
החשק המתוק כל כך עז
והכאב כל כך עתיק
מתי יחלפו ימי השרב?
דרך לא דרך
ובכל זאת אני כאן
במתוק וגם במר
לא יודעת את הדרך
ובכל זאת זה מובן
זה עוד לא נגמר
עוברת בין עיר לעיר
בין פנים לא מוכרות
העיניים כה זרות
לפעמים רואה חיוך נדיר
והעיר שטופה אורות
לא יודעת מה עומד לקרות
לפעמים עומדת במקום
נופלת אל האדמה
מבקשת קצת נחמה
גם אם התייאשתי פתאום
מוחה את הדמעה
אל הדרך אני צמאה
דרך לא דרך
ובכל זאת אני כאן
במתוק וגם במר
לא יודעת את הדרך
ובכל זאת זה מובן
זה עוד לא נגמר |
|
|
ליקקתי משתנות
באיטליה.
אין מה להשוות
לארץ.
זוזו לסטרי,
פילולוג
ויזיגותי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.