New Stage - Go To Main Page


מה חשבת שאני חייבת לך? איך זה שבאתי, נתן לך את הזכות לכעוס
על שלא נשארתי עד הסוף, המר, המיגע, המפוכח?

כשחשפת כל מיני דברים, איך אומרים, בין הסדינים, צחקתי מבפנים,
כי נזכרתי שאני למדתי, כבר למדתי ואתה עוד תלמד, לא לחשוף, דבר
ראשון כי זה לא ממש משנה לצד השני ודבר שני כי מילים שנאמרו
נשארות לנצח מילים שנאמרו, נשארות במקום ההוא בזכרון הזה, בעוד
קליפות נשמותיכם, גופים חלולים, ימשיכו לתור אחר הרפתקאות

(וולפסון 20/8/2006)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/8/06 14:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרובוקציה בזכות עצמה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה