את כל אשר טמנתי בעפר
שרפתי לפני כן עד אפר
ומידי פעם אני בא לבקר את הקבר
לפעמים מניח פרח
לפעמים מנקה את המצבה
אך תמיד אני עוזב לבד את המקום
אז מדוע עכשיו כשאני רוצה לפנות לאחור
אני מרגיש יד אוחזת בי
מדוע אני שומע את הקולות של פעם
מדוע אני לא יכול לזוז ולברוח
והשאלות שרצות לי בראש
עד מתי זה ימשך הסיוט
והיד שיוצאת מן הקבר אוחזת בי
מחזיקה בי חזק מצמידה אותי למקום
והיד לאן היא מחוברת של מי היא
אני מסתובב ומתבונן למחלה שלי בעניים
היא כאן היא לא מתה
ועכשיו היא איתי שוב אוחזת בי
ואני מנסה לנער אותה מעליי
מנסה לקבור אותה שוב
אך היא אוחזת בי כצבת ברזל
לפעמים אני חושב שהיא מרפה ועוזבת
אך זוהי הרגשת שווא
ואני מביט למעלה אל השמיים השחורים ושואל
מה קרה? משעמם לך למעלה?
לא נורא תחכה עוד קצת אני עדיין לא מוכן
ואני בועט , משתולל,נושך, שורט,צועק ובוכה
עד שהיד מרפה ממני ואני הולך שוב
עד שאחזור |
