[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רכשתי פעם את הדיסק בו מנגן ולדימיר אשכנזי את הנוקטורנים של
שופן. זה היה הדיסק הקלאסי האיכותי הראשון שלי.
היה זה בתקופה שבה לא נהגתי לרכוש דיסקים קלאסיים, אך עשיתי
זאת בעקבותיו של סרט קולנוע דווקא, "הרשת" בכיכובה של סנדרה
בולוק, בו צפיתי עם בעלי הטרי דאז בדיוק באותו ערב נורא, מוצ"ש
4.11.95 בשעת הירצחו של רה"מ המנוח יצחק רבין ז"ל. כשיצאנו
מהסרט העתידני הזה המומים מהקלות בה יכול אדם בעידן האינטרנט
לאבד את זהותו וחייו, - גילינו שהמציאות היא סרט אימים גרוע
הרבה יותר... שארצנו היא שאיבדה את זהותה והחיים בה השתנו ללא
היכר, כאשר ישראלי יהודי רוצח את ראש הממשלה! מתוך הדמעות
הבלתי פוסקות בלילה ההוא ובימים שלאחריו, זכרתי סצינה בסרט, בה
הפליאה הגיבורה לנגן בפסנתר ביחד עם אמה, מורה לפסנתר לשעבר
הסובלת מאלצהיימר, את אחד הנוקטורנים הקסומים של שופן (לצערי
אינני זוכרת את מספרו), שליווה אותי כפסקול, יחד עם ה"Agnus
Dei" מתוך המיסה בסי מינור של באך שבקעה מהטלוויזיה, מלווה
בדיוקנו מלא ההוד של רבין ולהבות נרות מהבהבים, באותה תקופת
האבל והבילבול שעברנו באותו סתיו.
בביקורי הבא בחנות התקליטים הקבועה שלי "מידאס" המיתולוגית
במרכז ראשון (החנות מזה שנים אינה קיימת והבעלים הפך לעורך
מוסיקלי בחברת תקליטים) - סיירתי, לשם שינוי, דווקא בפינה
הקלאסית של אותה חנות קטנה ומטריפה (מקום הבילוי העיקרי שלי
בימי רווקותי), תרתי אחר אותה המוסיקה שובת הלב מהסרט ומצאתי -
הדיסק של ולדימיר אשכנזי ובו הנוקטורנו שזכרתי. כמה קסם היה
בו, כמה אנושיות, רגש, כמיהה, עצב.
ברבות הימים, חלפו שנים, ומצאתי את עצמי במצב כספי לחוץ וצורך
במזומן, ארזתי תרמיל ויצאתי למכור חלק ניכר מאוסף הדיסקים
העשיר שצברתי, בחנויות דיסקים יד-שניה בתל-אביב. את הפריטים
הקלאסיים שהספקתי לאסוף עד אז, כולל הדיסק ההוא הראשון, ערמתי
על השולחן בחנות הנחשבת בשינקין. לעולם לא אשכח את מבטו
המזועזע-עד-כועס של בעל הבית, כשחזה באוצרות התרבות אותם אני
מוכנה למכור לו תמורת גרושים. הסברתי לו את מצבי: אני ובעלי
מובטלים כרגע, ופשוט צריכה כסף כדי לרכוש לבני הקטן סנדלים...
וזה חשוב לי יותר מהמוסיקה. סיימתי את המסמך האנושי המזעזע
(והאמיתי) שלי, בתקווה שניפגש שוב בימים יפים יותר. החיוך
האופטימי שלבשתי לכבוד המעמד נמחה ממני כשיצאתי מדלת החנות,
שטרות אחדים בכיסי, התרמיל הכבד על גבי ודמעות פורצות בפראות
מעיני המושפלות אל המדרכה. אינני זוכרת מה התנגן אז בראשי, או
שמא רק דממה מעיקה נותרה, והד המילים שהשארתי שם.
מאז ועד היום לא חזרתי לחנות ההיא ואיני נוהגת עוד לרכוש או
למכור דיסקים.
אבל אם מישהו מכם, חברים, ייתקל בדיסק יד-שניה של ולדימיר
אשכנזי מנגן נוקטורנים של שופן, ושמי רשום בעט על העטיפה
הפנימית, זיכרו את סיפורי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תסתכלו שמאלה.
"חפש לי"? זה לא
מעליב?


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/10/06 1:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דפנה דרוקר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה