|
עצובה שאתה כאן לא איתי
נפער חלל ואין איש שממלא אותו
תרגעי והביטי קדימה
יש זריחה אין שקיעה
זה מה שכולם אומרים לי
זה מה שאני אומרת לעצמי
אין גבול לעצב ואין אופק שהוא ירוק עכשיו
מביטה קדימה ורואה אתמול
והאתמול הופך להיום והופך למחר
לא רואה איך הראש מתנקה
ולא רואה איך הלב משתחרר
אין לי שום דבר עכשיו מלבד געגוע
מלבד ציפיה שאולי תתקשר
ואז מה נאמר? תהיה שתיקה ארוכה
יהיה הרבה עצב,תהיה מרה שחורה
אז עצוב לי עכשיו ואני הכי בודדה בעולם
ואין מי שירפא את כאבי, את חוסר התיקווה
להכיר מישהו טוב ממך או אחר מדמותך
ונשאר רק הפחד להישאר במקום שאני נמצאת בו עכשיו
תקועה עם עצמי, עם המחשבות בבית שאינו באמת שלי
לבד.
זריחה שהיא שקיעה
מתעוררת בבוקר ושוב אני במיטה
נאנחת, כי אין שימחה אמיתית
יש הרבה מר, מר לי בפה
מנסה לסדר את המחשבות
להביט קדימה ולא לראות את האתמול
אבל שוב מגיעה למסקנה
ששוב אני לבד.
ואין מי שיושיע, אין מי שיעזור
מלבדי. |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.