[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כליל החורש
/
דף חדש

אני לא יודע איזה יום היום, בזמנים שכאלה אתה לא סופר את
הימים.
גם את התאריך אתה לא סופר, ובטח שלא את השעה.
כל מה שמשנה בזמן מתמשך כל כך, הם האור והחושך, שמבשרים על
בואה של התחלה חדשה.

מפרידים אותנו בניילונים שקופים, שלא נתערבב ביננו לבין עצמנו-
השחורים והלבנים, האדומים והצהובים, אף אחד מהם לא מורשה לנוח
יחד. יש זן אחד, מיוחד, שמו הוא אולטמנרינס-
הם מורשים להיכנס לכל אחד מהאגפים, וזה מה שהם עושים רוב הזמן.

כשהאישה פותחת את הארגז הגדול ושולחת אחדים מאיתנו לקרב- אנחנו
תמיד זזים הצידה,
לפנות מקום לאולטמרינסים. אנחנו כנועים להם בכל השנים שעוברות,
אך לא כך היה תמיד.
היו זמנים שבהם לא פינינו להם את הדרך, אך בסופו של דבר הם
ניצחו וחזרו להיות הצבע השולט.
בסופו של דבר, כולם נכנעו להם, וגם אנחנו, המעורבים.
ההפרדה לפי סוגים לא מאפשרת לנו להתערבב, מלבד האולטמרינסים
שנכנסים לכל כמובן,
ועל כן סביר להניח שאנחנו, המעורבים של אגף הצהובים, נוצרנו על
ידי צהובה ואולטמרינס.

כשאנחנו סוף סוף יוצאים לשטח הלבן והנפלא הזה, לא נשאר הרבה
ממנוּ ולכן אף פעם אתה לא יודע מה אתה רוצה יותר- לצאת
ללבן החלק והיפה (ושם להימרח עד שלא ישאר ממך כמעט כלום) או
להתחבא מאחורי אחד החדשים, שתמיד ינצצו יותר ממני.

העלמה לא לקחה ממני הרבה היום, התחבאתי.  אני מקווה שאספיק
לנוח עוד כמה זמן, לפני שכל האספקה תיגמר.





הדף היום לא נקי כבר, ופזורים בשטח הרבה שאריות מהמשיכות של
אתמול, וההתנגדויות הרבות בין האגפים השונים- וההשתלטות
המוחלטת של האולטמרינסים. האישה מוציאה את כולנו מאגף הצהובים,
אפילו את הותיקים ביותר- שכבר התקשו כל כך שהשימוש בהם נעשה
בלתי יעיל לחלוטין,ואנחנו מכסים ביעילות את האולטמרינסים
הישנים והמחוררים. שמתי לב שהשליטים כמעט ולא הוצאו היום,
והמלחמה ביננו, הצבעוניים יותר, שקטה כל כך שהיא כמעט ולא
מורגשת.

שמעתי את אחד החומים לוחש לחבר אדמדם קצת יותר תקווה כמוסה:
"ואולי הם כבר כמעט נגמרו, ואנחנו נוכל לשקוט קצת, ביננו לבין
עצמנו?" חברו הסתכל אליו בכעס- אף על פי שבטח קיווה בעצמו- ממש
כמו כל יושבי הארגז ששמעו את הנאמר- שכך באמת קרה.

אני לעומת זאת, כבר אין לי הרבה תקווה. האישה השתמשה בי הרבה
היום ואני כבר שומע לחשושים לגבי תפיסת מקומי בארגז, בצהוב
גדול יותר. אולי צהוב חדש וטהור.





כל האולטמרינסים שהתמקמו בשטח שלנו בכל הזמנים האחרונים עזבו
והיום, כשרק רסיסי אור קטנים חדרו פנימה. יש שמועות  שהם עברו
לאגף של השחורים, לקבל הגנה ובטח גם צל.המחלקה של האדומים לא
חיכתה הרבה ופרצה את מחיצות הניילון וערבוביה של צבעים נשפכה
על הדף החדש שהעלמה כבר הספיקה להניח על השולחן. הצלחתי לברוח
הצידה אך רובי נשאב פנימה ולא נראה לי שאחזיק מעמיד עוד הרבה
זמן. אני לא יודע מה לעשות! העלמה לקחה את הדף החדש של היום
הצידה, והוא כבר לא שווה כלום.
אז כבר לא שווה להמשיך, נכון?
נכון?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה כיף עד
שמישהו מאבד עין
! אז זה פשוט
כיף עם עין אחת




אחד ברגע של
אמהות


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/10/06 0:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כליל החורש

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה