יולין מינץ / הנעלה ממני |
צמרת העץ אינה בוכה.
היא
לא כמוני.
כשהים משורר על החוף
הצדפים אינם נשברים.
הם
שונים ממני.
וכשהנשר פורש את כנפיו
ודואה אל קורבן השעה
אשר הזמן לא ריחם עליו
ומצא את מותו בטרם עת,
אותו הנשר טורף
ללא היסוס.
הוא
יחידי במינו.
ואני
יחידה במיני.
כשהשמיים מתמלאים עננים
באמצע ליל סתיו,
החצב אינו כואב.
הוא
בניגוד אליי
יודע.
והנשר האכזר,
הוא
מזכיר לי את עצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|