בעקבות רג'ינה ספקטור ודויד גרוסמן

בטרם נולדתי כבר הייתי נזיר
האל הכתיב לי תשוקות וכוח
הוא לימד אותי לנשק ולרצוח
וכלל לא רציתי להוציא דבש מכפיר
התאהבתי בשביל שיהיה על מה לנקום
כשרציתי לאהוב עוד עסקתי בנקמה
עשרים שנה שפטתי משפט מלחמה
לו רק הייתי מודע למילה שלום
אבל הכל השתנה כשהיינו בנחל
אהבנו ברוך בלי קרבות ברקע
נגענו, צחקנו ושיקרנו כמו ילדים
כשגזרת את שערי לא נעצבתי כלל
אל מיטתך חזרתי חלש ורב תשוקה
לאהוב פעם אחת בלי רוח האלוהים

המים ליטפו את גופך העירום
עת פי גלגל את שמך המתוק
והבטת בעיניי ופרצת בצחוק
אז ריחפתי כאילו היה זה חלום
גם כששכבנו צחקת ממש כמו ילדה
אני רק בכיתי אל תוך שדייך
בעדינות שיחקת עם שערי בידייך
בקפידה תכננת מזימות של בגידה
לי לא היה אכפת כלל וכלל
לא פחדתי למות, סבלתי די בחיי
ובנקמות עסקתי כך או כך
קירח נישקתי אותך עם טל
ניחשתי שיבואו לנקר את עיניי
ודווקא על זה כתבו בתנ"ך.