נזכרתי פתאום בחדר ילדים
ילדים שרוצים רק לגדול
נזכרתי איך בהינו לילות כימים
בנרות, בקירות, בעטיפות של תקליטים;
את חשבת שאת מדיום
אני אמן רציתי להיות
- זמן ודמיון יוצרים חלומות.
זיכרון ישן של חדר ילדים
שמותר להיות בו הכל חוץ מילד
ניבאנו מה נהיה כשנהיה גדולים
מי יתקרח ומי יביא ילדים;
את ידעת לקרוא בקפה
אני צירתי על הברכיים עם מכחול
- זמן הילדות מדוד כשעון חול.
כך נזכרתי איך העלינו באוב
את פגישת המחזור בגיל ארבעים
נזכרתי שאמרת לי שאגיע מסומם
ושיכור ומדוכא כדרכם של אמנים
ופתאום כי כבר אז הנהנתי בהסכמה
- זמן לא מרפא את כל הפצעים. |
