"ה-ק-פ-צ-ה!!! זו לא אזעקת שווא! אני חוזר זו אינה אזעקת
שווא!ליבשו מדיכם והיכונו לשיגור.
"תיפסו מקומות וחכו לאות. אני מזהיר אותכם-מי שרק חושב לצאת
לפני הזמן יחטוף על זה ובגדול. אנחנו חיים רק בשביל הרגעים
הללו, ולא אתן לכמה שרצים להרוס לכולם את החגיגה ולהוציא לי
שם רע. יש לי מוניטין של שנים!
"היי גבר גבר, תן כבר אישור ליציאה, אנחנו לא יכולים להחזיק
מעמד יותר. הגאות הפעם היא מהגדולות שידענו קצת התחשבות.
אנחנו יוצאים!"
"שלא תעזו! אין לי אור ירוק עדיין! תנו לי את כל מה שיש לכם.
אני סומך עליכם אל תאכזבו אותי, תפסו בכל מה שאתם רק יכולים
רק עוד קצת אני מבטיח."
"הלו? בקרה! נו מה קורה שם, החברה שלי קורסים תחת לחץ , אנחנו
לא יכולים להחזיק עוד מעמד תן לי אור ירוק כבר."
"הרגע צ'יף, אנו מעדנים מעט את התהליך, נותנים כאן הופעה שלא
תשכח...זה יקח עוד קצת זמן."
"אני לא מאמין עליך בן אדם, אל תשכח עם איזה חור אתה מדבר, אז
שלא תעז למכור לי חרא! תן לי אור ירוק כבר. הבחורים שלי
בוערים, ואני לא יודע כמה עוד אפשר יהיה לעקב אותם. תן להם
לטעום את החופש!"
"גבר גבר, הנמך את קולך, אין צורך לדבר בצעקות. אני מציע לך
להיזכר בישיבה שקיימנו לפני שבוע, בה הסכמנו לעבוד בשיתוף
פעולה מלא... אף צד לא פועל ללא ידיעתו והסכמתו של הצד השני.
זה לטובת שנינו."
"אני זוכר טוב מאוד מה היה בפגישה בשבוע שעבר, אבל אני גם
זוכר טוב מאוד שזה לא כלל התעללות שלך בנו! אני מזהיר אותך,
אל תנסה אותי אחרת לא תהיה פעם הבאה, ואז לא תדע איפה לקבור
את עצמך. אל תכריח אותי לנקוט בצעדים דרסטיים. חלאס להתמזמז!
שדר לי אור ירוק!"
"המתן, עוד קצת, אני מבטיח שיהיה בסדר."
"דורמנים האם שומעים, עבור? דורמנים אתם שומעים, עבור?! תענו
לי לכל הרוחות!!!"
"אנחנו איתך גבר גבר. שומעים היטב כביום היוולדנו."
"חתיכת לא יוצלחים שכמותכם, שלא תעזו להרדם שם. תשמרו על
עירנות אתם שומעים אותי?! הם אולי יצאו מוקדם אבל אתם נשארים
כאן לעד, ואל תתפלאו אם יום אחד תקומו ותהיו דבוקים אחד לשני.
עשיתי את זה כבר, ואני לא אהסס להשתמש בעונש הזה בשנית, אתם
שומעים אותי?!"
"גבר גבר, קצת רחמים, זה קשה מאוד לשמור כאן על הפתח, הם כ"כ
הרבה וחלקלקים מתמיד."
"אני מזהיר אותכם!"
"בקרה, יש חדש?! אני לא כבר לא צעיר כמו פעם אתם דורשים ממני
יותר מדי והבחורים שלי כאן לא עומדים בזה יותר, אם לא תיקח
פיקוד, אני אקח אותו, ואז שנינו נחטוף."
"זה לא כ"כ פשוט, נראה שיש בעיות עם הצד השני ואנחנו לא
מצליחים לפתור אותם, חכו בסבלנות לעת עתה!"
"מה?! איזה בעיות? אל תדבר איתי עכשיו על בעיות! אחרי כל
הלימודים שהשקיעו בך ועם כל ההתנסויות שעברת, עדיין יש
בעיות?! פשוט לא יאמן, ידעתי שהייתי צריך לגשת לבחינות ולא
להתקע כאן למטה עם כל הרפש!"
"הרגע, הרגע, זו לא פעם ראשונה שאנחנו חווים את זה, סמוך עליי
יהיה בסדר, אני חוזר לעבודה אל תפריע!"
"חברים אני מתנצל, הבקרה הודיעו לי שיש בעיות עם הצד השני,
נראה שזה יקח יותר זמן ממה שחשבנו, אנא הישארו במקומתיכם
והאזרו בסבלנות."
"היי צ'יף, מה נסגר איתם שם למעלה, הם נהנים להתעלל בנו? אני
לא יכול יותר, סאלאמאת אמיגוס, אני יוצא לנסות את מזלי, ואני
מציע לכם לבוא איתי בהמוניכם, השמועה אומרת שהצד השני זה עולם
אחר לגמרי!"
"לאאא, שלא תעזו! עדיין לא נעשה סריקת קוטל! קצת כח רצון, זה
כל מה שמפריד בינכם לבין בכיה לדורות. דורמנים, תנו לי את כל
מה שיש לכם!!! אף אחד לא יוצא עד שאין לנו אור ירוק."
"בקרה, תתחילו להריץ עניינים כי אני מאבד פה שליטה על הכל.
הצעירים הלא מחושלים האלה לא מוכנים להקשיב לתחנוני והמראות
כאן לא נעימים בכלל, הדורמנים לא יעמדו בלחץ לאורך זמן,
לעזאזל אם לא תפתרו את זה אני מאשר יציאה!"
"תקשיב, לא נעים לי לבשר לך, אבל נראה שהלילה זה לא הלילה.
הייתה התפתחות לא רצויה. כנראה איזו שיחת טלפון מפתיעה מהאקס.
לא היה לנו מה לעשות נגד זה. אני נאלץ לבטל את ההקפצה. תחזיר
את העובדים שלך למקומם כי הלילה "אין באנג'י"... כדי להקל
עליך את העבודה אנחנו נכנסים כרגע לנוהל 'קרובות משפחה דרגה
ראשונה'. זה אמור להשיב את מצב העניינים לקדמותו..."
"לעזאזל איתכם ועם כל התארים שלכם! תאמין לי, אתם שווים לתחת!
ולא רק כשאני עומד. נמאס לי לקבל מכם פקודות! אני מורד ועל
הזין שלי."
"לא! שלא תעז, אני אעזור לך אני מבטיח! רק עוד כמה שניות והכל
ישת... הלו? הלו?!?!"
"עשיתם עבודה נפלאה! אני גאה בכם. הרווחתם את החופש שלכם
ביושר ואני מקווה שתגרמו לאבא שלכם להיות גאה. צאו לדרך מבלי
להסתכל לאחור! דורמנים פיתחו להם את המעבר, אני רוצה זרימה
חלקה בלי בעיות!"