|
כואבות אצבעותיי
כי לא ליטפתי אותך דיי.
כואבות לחיי
כי לא חייכתי לך דיי.
כואבות הן שתי שפתיי
על נשיקות שלא נישקתי
עצובות הן שתי עיניי
נפוחות ודומעות
מרגע הפרידה שקרב ובא.
כשרציתי אותך ללטף
כשרציתי אותך לחבק
פתאום דמעה זלגה מעיניי
ממש יוצא מן הכלל...
והלילה אצבעותיי עליי כועסות
עצמותיי דואבות
בוערת כולי בתשוקה.
רציתי להמשיך להביט בעיניך
להמשיך אותך ללטף
חלציי להטו בתשוקה מתוקה
רציתי להמשיך להרגיש אותך.
עוד לא הספקתי לאהוב דיי
עוד לא חיבקתי מספיק.
רציתי עוד ועוד עימך להתעלס
אך הזמן עבר
ונאלצנו להגיד ביי. |
|
|
כשאני שולחת את
לחמי, לאן הוא
מגיע?
ומי שאוכל אותו,
זה טעים לו
בכלל?
ואם עד שהלחם
מגיע הוא כבר
קשה ומלא עובש,
מה אז עושים
איתו?
אחת שואלת כ"כ
הרבה לפני שהיא
מוכנה למסור
אוכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.