רועי ברנר / שם בין נרות הדולקים |
בין הנרות הדולקים.
עצובים, מבולבלים והדמעות זולגות
הן אינן נשכחות.
שם הם יושבים ושירים הם שרים,
זועקים אל כאב החיים.
האחרים שאייתנו,
לילדים אינם מקשבים.
שם הם יושבים,
ידם חובקים ראשם.
ושלמים הם אינם,
הפכו לשונים.
שם הם יושבים בין הנרות הדולקים,
הם שם
ופה עומד אני ,
וראשי לרגלי.
וגאוותי לעלבוני.
וכאבי, אייתם כאחד,
אבל האחד נעלם.
ודרכי שונו,
וחיי כבר אינם יהיו .
בעקבות הרצח !
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|