דרור בועז / השייט האחרון |
יושב כאן מביט למרחקים, חוף מבטחים שמש חמה, ועבי נוצה.
מצטתי אותך, אסדה עלומה, שטה על פני מים מרצדים מלאה און. אגדת
אותי תחת כנפך -שייט אביון.
שטנו בין חופים שייט גילופין נסחף בגלים מאולחש ללא יודעין,
גלים מתרעמים מסביב ונשארה רק אלומה, אני ואת -אסדה שבורה.
המפרש ירד והסערב גואה. מים מתוקים השאירו טעם מלוח ובמפרשיך
כבר אין רוח. נשארתי אני מקפטן אבוס למלח בדימוס.
אסדה שבורה נסחפת בגל דיאלקטי למעמקים, שבורה , בודדה, וללא
מלחים. ואני שוב בחוף מבטחים, שמש חמה, ועבי נוצה, מביט
למרחקים ורואה אופקים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|