ספינות אחר גיזה,
לא חזה .
מפרשים נאלמו דום.
רוח ים שככה.
ריח הקפה היה כאתמול.
מחוגי השעון דייקו,
בלי לזחול.
ספלך נשאר מיותם,
דבר לא נפגם.
מעיין מחזורי
שניעור מהריח,
נבע כביום חג.
לאיטו-
עתו לא בורח.
תצלום שלך
כמו טושטש.
גם החיוך
אינו מושך בחליל,
עכבר אחוז אמוק
אחריך בשביל.
גם לגעגוע
יש מועד שימוש אחרון.
מתפנה מעצמו,
מותיר זמן ומרחב,
שוב
לנשום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|