גוון קולך ששלח
ספינות אחר גיזה,
לא חזה .
מפרשים נאלמו דום.
רוח ים שככה.

ריח הקפה היה כאתמול.
מחוגי השעון דייקו,
בלי לזחול.
ספלך נשאר מיותם,
דבר לא נפגם.

מעיין מחזורי
שניעור מהריח,
נבע כביום חג.
לאיטו-
עתו לא בורח.

תצלום שלך
כמו טושטש.
גם החיוך
אינו מושך בחליל,
עכבר אחוז אמוק
אחריך בשביל.

גם לגעגוע
יש מועד שימוש אחרון.
מתפנה מעצמו,
מותיר זמן ומרחב,
שוב
לנשום.