|
ארורות ואילמות סחפו אותי פנימה,
מצלקות ופוצעות את ידיי הזקנות.
יהפכו את רגליי לקלות ורכות הן.
אך ברדת הליל יטעמו כטפלות.
ואז תתגלה התמימות הפוצעת,
אך ללא הדימום לא אראה בעיני,
ובבוקר חדש אתעורר כתינוקת,
זקנה,מקומטת בזרועותיי הקרות. |
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.