קיבלתי סוכריה מאבא.
פתחתי אותה בהתרגשות,
קצת הסתבכתי עם הפתיחה כי הנייר היה דבוק אליה חזק. ואז, כשסוף
סוף הצלחתי לפתוח גיליתי חור!
היה חור בסוכרייה שלי, בסוכרייה היפה והחלומית שלי! היא הייתה
עגולה ויפה אבל החור המעצבן הזה הרס אותה...
הכנסתי אותה לפה וניסיתי להתעלם ממנו אבל הלשון שלי נחתכה.
החזרתי את הסוכרייה לאבא והוא אמר שלפעמים גם בדברים טובים יש
חור, כמו בגבינה צהובה אבל אני לא כל כך אוהבת גבינה צהובה אז
האמנתי לו רק כשהוא אמר שיש גם בדגנים של הבוקר, אלה שאני
אוכלת בבוקר לפני שאני הולכת לגן. יום למחרת הוא מת. מאז אני
לא אוכלת יותר דגנים של בוקר, אני לא אוהבת דברים עם חורים. גם
בירח יש חורים, בגלל זה הוא מראה את עצמו במלואו רק פעם בחודש,
הוא מתבייש בהם, בחורים, ואז, באותו יום כשהוא מלא, אם מסתכלים
עליו טוב טוב רואים שהוא עצוב.