כפיר נפש / בין השמשות |
נשמה עלומה ועלם בתול
אחזתי ידה, פסענו בשביל
החמה ברקיע צללה במקביל
"תופסת" סימנה לי, וברחה לה לפתע
רדפתי והשגתי, חיבקתי בלי רתע
כשעייפנו ונחנו, נתנה לי סימן
חמקה מידיי והתחבאה בענן
ספרתי עד עשר, הבטתי סביב
חיפשתי ותרתי את הענן שהכזיב
וכשיצאו הכוכבים למקומם במרום
נגלתה אלי לפתע ונופפה לשלום
ואני חייכתי אליה, נופפתי לגבהים
נותרתי שוב לבד בוהה בכוכבים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|