|
זמן
לצייר אותך
מונומנט של כאב
שמחה שהשחירה
כמו קיר בתחנה מרכזית תל-אביב
ער, לנרתיקים הפצועים של הזונות
ער, לנרתיקים הצבעוניים
למכירה בחנויות, ער.
קולות שחתכו בך
נותרו בבשרך סכינים
ולא בא
מי שישלוף
עודך נושא אותם,
מדמם
זרויות. |
|
|
הרבה אנשים
ניגשים אלי
ברחוב ושואלים
אותי, תגיד איך
אתה עושה את
זה?, אני בדרך,
כלל מתעלם, רק
שבאות בחורות,
כשהן באות בדרך
כלל אני מתעורר
ומגלה שאני
ישן.
יוסי עמוס חזה,
מתעורר מעוד
לילה לבן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.