בקע אל נשמתי הנסתרת.
בורגנות עלתה בנחירי מן המושבה הגרמנית
סותרת לי מציאויות, מחזקת חושניות.
ילד שלי, חמוד שלי, אהוב יקר;
הרי לעד תמשיך לנגן בסקסופון העץ אשר לפיך.
ותיסע ותיסע ותיסע
לאור שקיעה ולחשכת זריחה
תמשיך בנסיעה, מהמושבה ובחזרה.
מבולבל תרמתי לבלבולך
וללא זהירות קפצת לסודך
שמור הוא בליבי וחוק מעינינו
לעד ישארו ביחד נפשותינו.
ואשר לקלרינט המתכת שבפי...
להתראות לעד ילד שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|