סיון אנומי / הקידמה והשעמום |
נגמר עוד יום שישי מזוויע.
נכנסת בשקט למיטה.
מקווה שהשכנים לא מקווים
שאקום מחר עם אור ראשון,
כוכב נופל אחד יפציע - ואחזור לישון.
המוני אנשים עומדים ביציע,
מחכים לישועה, או פתרון
לשעמום הזה המאכל כמו פטיש
שמנסה לחדור ללב הבנוי חסרון, חסרון.
הקדמה, הקדמה הזו,
היא קודחת משלשום.
הורסת תקוות ישנות
המבקשות נואשות לנשום.
אפילו געגוע אחד קטנטן
לאהבת אמת,
שותק, נרדם.
ושוב אני כותבת
מבלי להעיף מבט בשעון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|