|
לאות הרוח הנושבת מעיניי
כחבקי ברזל על גדם עץ
בשעת סופה לילית.
נקישות חרישיות
רקמת השרשרת המחלידה
יומני פחד ראשוניים.
ושוב אותו הצליל
מוכר וחודר לעצמות
לא מרפה ונשכח. |
|
|
אחלה ריפוי
בעיסוק, הקטע
הזה של לכתוב
סלוגנים.
אפרוח ורוד
סבור, שאם זה
יימשך ככה אולי
הוא אפילו לא
יצטרך לקחת את
התרופות שלו
יותר! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.