|
לאות הרוח הנושבת מעיניי
כחבקי ברזל על גדם עץ
בשעת סופה לילית.
נקישות חרישיות
רקמת השרשרת המחלידה
יומני פחד ראשוניים.
ושוב אותו הצליל
מוכר וחודר לעצמות
לא מרפה ונשכח. |
|
|
אבא של אפרוח
ורוד.
הוא תמיד
ערומקו, אז קל
לבדוק.
(מתוך "עוד ועוד
אישים שלא היו
יהודים", הוצאת
מערבל בטון
2003) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.