מְצַיְּתִים לַדִּיּוּק, צִפִּיּוֹת מְתָאֲמִים
כִּשְׁנֵי שָׁעָנִים שְׁוֵיצָרִיִּים זְקֵנִים
כְּשֶׁאַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת לְזִכָּרוֹן נָדִיף
טְבִיעַת פָּנַי לְאַדּוֹת וּלְהָעִיף
חָלוּשׁ מֵבִין שְׁנֵינוּ, זִכְרוֹנִי הַקָּשִׁיחַ
שְׁקִילוֹת שֶׁל דַּקּוֹת וּשְׁנִיּוֹת מֵטִיחַ
חוֹשֵׁק שִׁנַּיִם וְדוֹחֵק מִכָּאן
אֶת מַאֲוַיַּי הַרְחֵק לְאֵי שָׁם
שְׁנֵי שָׁעָנִים שְׁוֵיצָרִיִּים זְקֵנִים
בַּכְּפָר, לְמַרְגְּלוֹת הֶהָרִים
נִפְגָּשִׁים מִדֵּי יוֹם בִּדְמָמָה
מְנִידִים בְּדַל אֹזֶן לִבְרָכָה
אֲנִי מְמַלֵּא צִפִּיּוֹת בִּדְמָעוֹת
קוֹרֵעַ סְדִינִים בְּיָדַיִם קְפוּצוֹת
אַתְּ בַּקֹּטֶב וַאֲנִי עַל קַרְחוֹן
נִלְחַם לְבַדִּי בְּדֻבֵּי הַדִּמְיוֹן
וְיוֹם אֶחָד אַתְּ תִּהְיִי צוּק
בּוֹ אֶהְיֶה אֲנִי - מְאֻבָּן יָצוּק
קָפוּא כְּגָבִישׁ וְעֵינַי פְּקוּחוֹת
נָעוּץ בְּעֹמְקֵךְ לְדוֹרוֹת.
19/10/06
|
