קרן שדה / 24 הקילו שלך |
"בעצם די חסכתי" את מוסיפה
בחצי חיוך שנמרח על מסיכה
שהשנים קרעו אפילו אותה, ומוסיפה:
"אני יודעת אני צריכה אחת חדשה"
את נשאלת אם המחיר שווה
את יודעת את משווקת די יפה,
אם לא השנים בין קירות סגורים,
אולי היית עושה קריירה מטיפשות של אנשים.
צללים חרישים, חושך ואנשים שמתחלפים
"זה לא משנה כל עוד אנחנו רזים"
את אומרת ויודעת שעוד מעט הדמעות יסתרו,
ואז ברגע של כנות, את פולטת ומתחרטת
"אנורקסיה זה להיות רזה במחיר כבד."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|