אני מביט לתוך עינייך
ורואה את עצמי
אני רואה אותך
רואה אותי
וטוב הדבר בעייננו...

אני נושם לתוכך
ומרגיש את נשמתי יוצאת
ואת נושמת לתוכי ונכנסת
וזה מתערבב לו
וטוב הדבר לנשמותינו...

אני מעביר אצבעותיי עלייך
ואת מעבירה את גופך עליהן
אני מנגן עם גופך
ואת שרה לגופי
וטוב הדבר לגופנו...

אני מקשיב לקולך
את מקשיבה לקולי
אני בוער לזעקותייך
ואת סוערת עבורי
וטוב הדבר לשנינו...

ואז בא השקט
אני עוצם את עיני
את עוצמת עיניך
אני לא שומע דבר
את לא שומעת גם כן
רק דפיקות הרכות
בצדי הראש

אני צף בבועה
כבתוך האין סוף שעוטף
כבתוך חלל לבן
שמרגיע בשקט
ואני מבין לאיטי
שזאת את הרקמה
שעוטפת אותי...

הנוסע השמיני