|
למרות הרצון הנואש
לדלג מעל קשת בשמיים
מעדיפה להישאר בשדות ירוקים
עם התהום שנרקמת
בפנים
וחלחלה בי עוברת
עם עוד לילה לבן שעובר
מחשבות שצפות מעל קרקע
שבוערת תחתי
וכובה
אגם שקופא
לב שעוטף עצמו בכל מה שאפשר
וקרח לבן
שקורא לי בשמי
או כך לפחות זה נשמע
ממקום משכבי
עורמת רצון על רצון
וכמיהה על כמיהה
מעטרת הכל בתהילה של עולם
שסוחפת אותי
ולאחר משליכה
הצידה
מנסה שוב לראות
את עצמי בין כתלי
אך קרניים של שמש מסנוורות
ממיסות אובדן
אך מטביעות
ביגון |
|
|
כל הדרך מקרתגו,
לאירופה, דרך
האלפים, על פיל
מזורגג, יש לי
שפשפת,נגמר
האוזו, והמחשב
לא מוצא סרבר
לבמה חדשה!!
(חייל פוני
שבוז. ואין
הכוונה לפוני
כגון סוס קטן או
שיער על המצח.
החסרונות
המחרידים בכתיבה
ללא ניקוד.
ג'יזס.)
(ג'ונסון בשיעור
היסטוריה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.