כתבי לי
ואל תגלי שאת לי כותבת
את עצמי
כתבי לי ואל תפסיקי
את השטף הנקי הזה
שאין צרך לשכתב
אחר כך
לעולם
אחר כך הוא מושלם

כתבי בלי שאדע
מאיפה באת ולאן
מועדות פנייך
ומתי תהיה הפעם הבאה
כתבי לי את הדברים שעוד שנים אגלה שידעתי
או שאת ידעת
ושהם אינם יודעים כי לא אני
הכותבת
אחזי עט, תקתקי על מקלדת
את פני הפנימיים
ורשמי רשימות
וכתבי הנצחה
וכאב והתעלות
ושיא והתעללות
שהיו לתקופה
או חלפו במהרה
ואת ידעת טוב ממני
לתרגם לשיר פואטי
להשרף מבלי ממש
ולהצחיק עד שיכאב
בבטן
בה הכל מסתתר בכאוס מושלם
כתבי עליו כאילו הוא דופק בדלת
כתבי לאדונים הנכבדים
אפוס משוגע
שאיני יודעת מאין בא
בלי להסיר מבט
ואני לא פוקחת עין ואת רוקדת ריקוד של חופש על
גליונות שלמים
של כתבי שירה וסיפורים קצרים
ומגלגלת רעיונותיי
בלי שאבין אם זו את או אני או החיים
בואי דלתי פתוחה לך כל עת שתחפצי
קפצי לידי דגדגי אצבעות
זרמים זרמים
ודחפי סלע גדול אל תהום רעיונות האוספת
חצאי משפטים ושורות
וממתינה לבואך המלכה שעמלה עבורי
טווה זהב מקש תחושותיי
והם אינם יודעים כי את שם תומכת שלדת ברזל
יצירתי בגוף הדחליל הלירי שמשתקף כבבואה באגמיהם
העשירים
הנה ניצוץ כך את כמו אש ניצתת
ומתלקחת ביערות ראשי
והם אינם יודעים שאת כותבת במקומי.
בלי לבקש דבר בתמורה
בלי שום הבטחה שתגיעי שוב
כמו מים במדבר
כתבי עבורי, מוזה
כתבי אות אות
כדי שאני אוכל אחר כך
לקבל את התשואות.