התעוררתי בבוקר, ולא זכרתי דבר ממה שקרה אתמול. זה היה נורא
מוזר, כאב לי הראש והייתי מסוחרר מאוד. החדר שלי היה נראה קצת
מטושטש ולא הבנתי מה קרה.

הייתי כבר נורא מותש החדר הסתובב, והיה לי שוב בחילה. זה היה
פשוט מגעיל, למרות שלא הפסקתי לחייך. אז השענתי את ראשי על
הרצפה ונרדמתי.

הייתי מותש אבל עדיין לא הפסקתי לרקוד למרות שנפלתי על הרצפה
מספר פעמים. המוזיקה עוד המשיכה לנגן, ואני המשכתי לרקוד עדיין
עם חיוך מרוח על כל פניי.

הייתי כמה זמן על הרצפה, ולפתע התחלתי לשמוע מוזיקת רוק ממש
טובה ומתאימה לריקוד, נורא שמחתי אז קמתי מהרצפה והתחלתי
לרקוד, עוד מחייך.

לפתע כולם נעלמו בבת אחת. הייתי נורא מסוחרר מכל הדברים שראיתי
אז התיישבתי על הרצפה הקרה למרות שלא הפסקתי לצחוק בקול גדול
למרות שכל חבריי הלכו.

כל הדובים והפילים הורודים הסתובבו וצחקו וכל הזמן צעקו
"נארף!" וציחקקו. אני צחקתי איתם, זה היה מראה נורא יפה
ומצחיק. חבריי גם צחקו, אבל לא נראה לי שהם צחקו מזה.

האורות נעלמו והופיעו לפתע פילים ודובים הם היו חומדים. הם
נסעו על אופניים. החברים שלי לקחו עוד ושאלו אם גם אני רוצה אז
לקחתי כמה, למי אכפת?

האורות המשיכו להבהב בשלל צבעים, רובם בצהוב, כחול, ירוק,
כתום, אדום ולבן. זה היה ממש יפה בהיתי בזה הרבה זמן למרות שזה
כבר החל לשעמם מאוד.

לפתע בנוסף לטשטוש הופיעו אורות שריקדו והבהבו שזזו ממקום
למקום. ברקע היה ערפל מוזר ואפלולי. התחלתי להסתובב הרבה עד
שהקאתי ואז לבסוף הפסקתי, זה היה מצחיק.

החדר לפתע התחיל להיות מטושטש. פרצופם של חברי התחילו להשתנות
ולהתערבל, זה היה מוזר, התחלתי לפחד, אבל לבסוף נרגעתי, אך
עדיין הייתי מטושטש.

החברים שלי הציעו לי לנסות את זה, והסכמתי. חשבתי לעצמי "מה
כבר יכול לקרות? זה בטח לא יכול להשפיע עליי כ"כ" אז לקחתי אחד
ואמרתי לחבריי שזה לא עושה לי כלום.

(אנשים החלטתי שזה יהיה שירה רק כדי שזה יעלה מהר. במה חדשה
תתפסו את עצמכם בידיים ששאר הסוגים יעלו גם מהר כמו שירה)