בחלומי אני אצא אל הרחוב והכל יהיה סגול
אך במציאות השנאה גוברת והכאב הוא גדול
הייתה לי משפחה גדולה ושוקקת
עכשיו היא קטנה עצובה ושותקת
מסתכלת אל השמיים וכן הכל כחול
כאילו לא רואים כמה קשה זה לסבול
אמא בחלון עומדת שותקת
מחכה לתקווה שתבוא תופיע בדלת
בחיילים החזקים תמיד אדגול
ואותם תמיד העריך מכל
אין לי מילים חוץ משמחה מתפוגגת
לכן אני תמיד עצובה ושותקת

השנאה מתגברת והשמחה נעלמת
השירים הפכו שקטים וילדינו רק בוכים
עוד יבואו ימים של נחת ונשב כולם ביחד
נאהב נשמח ונצחק תמיד לעד

אבא הלך אל תוך האפלה
אבא לא חזר ואמא אומללה
הכל מתפרק ואנחנו קטנים
וכולם אומרים תמיד תהיו חזקים
הייתה לי תקווה אבל היא נשללה
כי אלוהים שלי עצמו לא גילה
אוי מתי יבואו ימים שקטים
שאנו תמיד נוכל להיות הגדולים
אך הוא שותק ונמצא שם למעלה
כן הוא רואה כן מסתכל ולא מוציא מילה
כבר לא שומעים את צחוק הילדים
הם יושבים מבוהלים וכל הזמן דמעות בפנים