אני סופרת את הנגיעות שהמטוטלת הביאה עד אליך
עוד מעט ואלוהים יוכל לשמוע
כיצד התפללתי
כיצד ניסיתי למנוע מהמכונית שלך לנסוע
שוב אחיזת ידיים
אני זוכרת אחיזת עיניים
בדרך לבית חולים
במקום שאנשים מתים
אני מחייכת ומחכה למוות הקצר
והוא מגיע איטי
במוטיב אינסופי שטווה רומנים כלואים בזמן
אני תלויה כלואה כמו בובת חוטים
הייתי רוצה לגעת בך כאמת
אבל אתה השקר המר, הגורל האכזר
יש בי פנים של מראות השבורות לאלפי חתיכות
וכל כולך רק משקיף אותי מן הצד
הצד החיצוני שסדק אותי
שפתח אותי כמו קופסת שימורים
אני צוללת שוב אל תוך מוות איטי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|