הוא הגיע לביתי, כולו ריחות מתיקות שגרמו, כמו תמיד, לחושיי
להתעורר בתאווה שרק הזמן יכול להשכיח. שוב אנחנו נפגשים, שוב
הטעם המוכר והאהוב כל כך שלו, שפעם היה לא זר כלל.
התיישבתי לצידו, בעודי מתמכרת לריח הנעים שעולה ממנו ורק
המחשבה כיצד להתחיל וכיצד לגמור את מה שלמולי עמדה לנגד עיני.
נשמתי אותך וכל נשימה יותר הכאיבה, במעין כאב מתוק של אושר.
התשוקה שוב נפגשת, הגוף מסמיק והלב יודע שהוא רוצה עוד, אפילו
לפני שהתחיל.
נשארת כנוע ללא שום יכולת תנועה. פרסתי את רגלייך, נתת ללשוני
לרקוד על ירכיך ללא שום התנגדות מצידך. רציתי לטעום אותך עד
לאובדן חושים, לרייר, לגרגר שוב כמו ילדה קטנה ולהעניק לך את
כל האושר שאתה גורם לי... התשוקה הזו שאחזה בי לא הסכימה
להיפרד שוב מהטעם שלך.
אף אחד לא יהיה כמוך. למרות שאני תמיד אנסה דברים חדשים, אני
יודעת שאליך אני תמיד אחזור בשפתיים ובתשוקה ששמורות רק לך.
מוקדש באהבה לכנפים ה"רד הוט צ'ילי" של הווינגס אנד צ'יפס
(מי קורא רם אורן, מי???) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.