|
הן לא עוצרות לעולם.
לא נעות על פסים.
איש לא יודע מאין.
לא נודע גם, מקום קבורתן.
פעורות מלתעות הנפש.
רוחות נועצות טפרים.
בינה נופלת שדודה,
ועמה עצבי פרוורים.
לבשה מיטב שרעפיה.
פרשה לכבודן שיערה.
מחוללות מחלפות תלתליה.
אינן מסגירות את סודן.
שככו סערות לאטן.
חמקו נוסעיהן הסמויים.
רכבות נוסעות לבדן.
איש-בובה על הרציף,
ממתין. |
|
|
"יגאל! חכה, חכה
רגע! יגאל,
מרגלית אמרה
שהיא מסכימה!
יגאל, בחייאת,
עזוב אותך
משטויות, הפעם
היא באמת
מתכוונת לזה!
יגאל..."
כוסאוחתוק
הסלקום הזה עם
המנכ"ל ההוא
מהשב"כ! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.