|
קול צחוקך שב להדהד
בין צללי הערפל
שבנה לו בית
בראשי
חום מגע ידך המושטת
שב להקיפני לעתים
בלילות קרים
לבדי
אתה תישאר כך לנצח
מילים מזכירות
מרחק וזיכרונות
אתה תישאר כך לתמיד
לו יכולתי הייתי
גם אני
נקודות חן וקווים חבויים
יחדיו מרכיבים דמותך
בכל פעם משתנים
מתעתעים בי
ההיית?
ההיית כלל?
אלמלא היית, אף אני נאבדת
ואתה
תישאר כך לנצח
מילים מזכירות
מרחק וזיכרונות
אתה תישאר כך לתמיד
לו יכולתי
הייתי עוזבת
גם אני.
נכתב לזכר חללי צה"ל בקרבות בלבנון |
|
|
אם אתה למעלה
והוא למטה, אז
איך שעדיין אני
זו שמתעייפת?
מיכלי ברגע
מבולבל
(ויש המשך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.