דמות שחורה,
עמודת מולי.
דמות שחורה,
שרוצה בי,
דמות שחורה,
מחזיקה בידי
ומרימה אותי אל על
מעל הרים, אגמים,
ימים,נ הרות וערים
ואני עייף,
עייף מלעקוב
אחרי אותה דמות שחורה
אמרה
שתוביל אותי לאור.
לבסוף,
היא עומדת
ואומרת:
"הגענו",
ונעלמת בחשכה,
וסביבי,
חושך איימתי
ואני,
עירום ובודד,
מסתכל סביבי
וצוחק,
דמעות של יסוריי אושר
יורדות מעיניי,
ומספרות לי
שהגעתי לגן עדן.
אבל סביבי
חושך
ואני מתחיל לבכות,
דמעות של כאב
שאומרות לי:
"לא,
זה לא גן עדן,
פשוט שוב לא הצלחת,
כי אתה עדיין בחיים".

ואור כחול בוהק
מסנוות את עיניי.
אני על מיטה,
וידיי חבושות,
ומולי,
היא עומדת
הדמות השחורה
עומדת,
ובוכה
ורוצה ללכת אחורה בזמן
עומדת,
ובוכה,
וצועקת
"למה?!
למה עשית את זה?
החיים שלך לא שווים את זה?".

ואני שוכב,
על המיטה,
וידיי חבושות,
ומולי
היא עומדת,
הדמות השחורה
ואני עונה לה
"כן
זה שווה
כי אני רוצה למות".
והיא יושבת,
חושבת,
מסתכלת,
עמוק לעיניי ובוכה,
כאילו זה מה שהיא צריכה.