מעולם לא יצא לי
לשאול שאלה קשה מזאת -
למה אתה לא רוצה להיות איתי?
והנה, לבושה במיטב מחלצותיי
איך בכלל בוחרים בגדים לאירוע כזה?
מה אני רוצה לשדר?
הלא אנחנו פה כי אין
תקשורת.
באיזה רפלקס מדובר
שמביא אותי לסף דלתך
מרים זרוע, דופק על הדלת.

זהו ייאוש?
זוהי סף תהום ולא יותר.

בדרך שמעתי אותו אומר
"אהבה זו לא חולשה"
באם אמא שלך?
זו לא חולשה זה אינסטינקט
חלק ממעגל ההרס עצמי
אני מולך, אתה מולי
"קחי כבר את כולי"
הגוף שלי הוא צמר גפן
מוכן לתפוס אותי כשאתרסק.
נחיתה רכה
מהרגע ששפתיך נסגרות
על המילים
ושיניך מבתקות את החוט

הכול חורבן עכשיו
הדלת כבר נשקה לגבי
אתה ללחיי
ונישאר ידידים, הייתי רוצה
בעתיד -
אור חדר המדרגות כבה
בהווה -
לא אטרח להדליק אותי שוב
אין בי פסקול, יש הד של
שתיקותיך בפנים
קול נקישת נעלי העקב
(כשעליתי אליך זכרתי למה בחרתי בם)

מדרגות מדרגות
יורדים למטה, שם
הבטיחו שיש שאול.