ארבל הכרמלי / שיר השירות |
ובאתי אל כרמייך העמוסים,
שאלת: "איכה תרעה, איכה תרביץ?"
וידיי כבר עברו מציץ לציץ,
מכשיר חנייתי אצל חולת האהבה
המבקשת בתפוחים לרפדה.
שמתי שמאלי תחת ראשך,
ימיני עסקה בלחבקך,
איברי היה מדלג על ערוותך
אשר החלה מתרטבת מהתלהבות דגדגנך.
באתי אל מעיין גנך -
באר החיים הטובים מהווייתם,
שפכתי עליך נוזליי החמים;
היו לך כבשמים,
אכלתי פרות מגדיך,
ינקתי חלב שדיך,
נהייתי שיכור
שרוצה רק לישון.
13/12/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|