ארבל הכרמלי / שיר דודים |
כנופת צופים לי נעמת,
ממתק חשקי כבר טעמת,
מילותיי קראת,
קולי שמעת,
סם אהבה קבלת.
שפתותייך מצוף מתקו לי
ובהן תשקי פי,
לשונך תגישי לחיכי
בידך תאחזי באברי,
בלי בושה,
ונשירה בשירה חדשה,
נגילה במקהלה
זמירות אהבה.
את, שאהבה נפשי
נועם חשקך אששי
ואהובתי לעולם תהיי-
תהיי עם גופי ותתייפי.
בלילות על משכבנו
נזין עיננו ולבנו
ואספר לך מעלותייך
כשראשי בין שדייך,
ואיברי הבנוי לתלפיות
שוכן בערוות משכיות.
23/01/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|